לאחרונה פורסם דוח חדש בארה״ב שמראה שצריכת אלכוהול מסרטן גם בכמות קטנה. כמובן שהתקשורת מאוד אוהבת פרסומים שכאלה ועם הפרסומים, מגיעות לא מעט שאלות ותהיות. הרבה אנשים פנו אליי לגבי הסיפור הזה וכמה מאותם אנשים תהו האם זה נכון שאלכוהול מסרטן כמו עישון?! בואו נעשה קצת סדר ונכניס דברים לפרופורציה.
ראשית, חשוב לציין שאלכוהול מסווג כ״מסרטן ודאי בבני אדם״ מזה הרבה שנים:

חשוב לזכור שהסיווג הנ״ל הוא כללי והוא אינו אומר ״כמה ההשפעה חזקה״ או ״מסוכנת״ והוא גם לא אומר לנו ״מה כמות החשיפה שמסרטנת״ (משקה 1? 2? 10? במשך כמה זמן?).
בשביל להבין את התמונה המלאה של הסיפור הזה, אנחנו חייבים לקפוץ קצת אחורה ולדבר על עישון. הסיבה העיקרית לכך היא שמאוד קל להסביר את הנושא הזה דרך השוואה לעישון, מאחר שיש המון מידע על עישון. בנוסף, אלוכוהול ועישון נמצאים באותה הקטגוריה אז עלולה להיות כאן בהלה מאוד גדולה.
מבוא קצרצר לאפדימיולוגיה:
אפדימיולוגיה היא תחום מדעי שחוקר דפוסי תחלואה ואת הגורמים להם באוכלוסיה במטרה להבין ולמנוע מחלות שונות. מחקרים אפדימיולוגיים הם מחקרים תצפיתיים ברובם והם מנסים להבין את מהות הקשר בין חשיפה (עישון למשל) לתוצאה (סרטן, מחלות לב, תמותה וכדומה). מאחר שהמחקרים תצפיתיים, החוקרים לא מתערבים בחיים של הנבדקים אלא רק מתצפתים ומודדים דברים שונים.
שיטת המחקר הזו מורכבת מאוד ויכולה להכניס לא מעט משתנים מתערבים שונים שיכולים להקשות על הבנת הקשר הסיבתי. עם זאת, החוקרים לרוב מאוד מיומנים בביצוע תקנונים שונים בכדי לזקק עד כמה שאפשר את הקשר בין סיבה לתוצאה.
התוצאות שאנחנו מקבלים במחקרים תצפיתיים שכאלה יכולות לקבל מספר גוונים, אולם לרוב חוקרים ישתמשו ב 3 מדדים עיקריים בהתאם לסוג המחקר. אנחנו נדבר על המוכר ביותר שנקרא ״סיכון יחסי״.
סיכון יחסי (Relative Risk) או RR משווה בין שיעור האירועים בקבוצה אחת שנחשפה למשהו מסוים (עישון) אל מול קבוצה שנייה שלא נחשפה לאותו המשהו. התוצאה מוצגת במספרים מקובלים. אם קיבלנו RR=1 אז זה אומר שאין הבדל בסיכון בין קבוצה 1 לקבוצה 2. כאשר RR>1 אפשר להגיד שהסיכון עולה לאחר חשיפה ואם RR<1 אפשר להגיד שהסיכון יורד לאחר חשיפה.
דוגמה – מקרי סרטן ריאות בקרב מעשנים מול לא מעשנים
אם נניח ראינו שמתוך 100 אנשים מעשנים, 20 חטפו סרטן ריאות ובקרב 100 אנשים שלא עישנו רק 10 חטפו סרטן ריאות. ניתן לבצע חישוב פשוט:
ניתן בקלות לראות שהסיכון בקבוצת המעשנים גדול פי 2 מקבוצת הלא מעשנים. אם היינו מקבלים 3 אז הסיכון פי 3 יותר, אם היינו מקבלים 2.6 אז היחס הוא פי 2.6, אם היינו מקבלים 1.4 אז ההבדל הוא 0.4 או 40%. חשוב לזכור שאנחנו מקבלים הבדל גולמי בסיכון ומכאן עד היכולת להסיק על קשר סיבתי (עישון –> סרטן) יש פער גדול. לעתים אלו משתנים מתערבים שונים שמשפיעים על אופי הקשר ולכן יש לבצע תיקנונים שונים.
אם הבנתם את החלק הזה, הבנתם חלק גדול מאוד מהמחקרים הללו.
מה אם יש משהו שמפחית את הסיכון לתחלואה מסוימת? נניח ו 100 אנשים שחולים בשפעת מקבלים טיפול שמוביל לשיפור של 20 מהם ואילו בקבוצה השנייה 100 אנשים לא מקבלים טיפול ורק 10 משתפרים:
ניתן לראות שבמקרה הזה אנחנו הופכים את המונה והמכנה ואנחנו מקבלים RR = 0.5 או ״50% פחות סיכון בקבוצה שקיבלה את הטיפול״.
בין סיכון יחסי לסיכון אבסולוטי
בשביל להשוות בין אלכוהול לסיגריות, אנחנו צריכים לייצר לנו השוואה ראויה וסיכון יחסי לא תמיד נותן לנו את התמונה המלאה. הסיבה העיקרית היא שסיכון יחסי אינו אומר לנו ״מה שכיחות המאורע שאותו אנחנו מנסים למדוד״. לדוגמה, אם הסיכון לצמיחה של זנב לאחר שתיית משקאות דיאט גדל פי 2 (RR=2) ושיעור מקרי צמיחת הזנב באוכלוסיה הכללית *ללא* שתיית משקאות דיאט הוא 1 למיליון (שכיחות המאורע), אז אנחנו מצפים ששתיית משקאות דיאט תוביל לתוספת של עוד מקרה אחד לכל מיליון אנשים. זאת אומרת במקום 1 למיליון, נקבל 2 למיליון. זניח מאוד.
לכן, אנחנו צריכים להתבונן על התמונה הכללית ולבחון את השינוי היחסי אבל גם את השינוי *האבסולוטי*. הנוסחה הכללית לסיכון אבסולוטי היא כזו:
ודוגמה מספרית פשוטה:

חשוב לציין שהאינטרפרטציה לגבי ״סיכון אבסולוט״ תלויה במגוון דברים. בין השאר חשוב להתייחס לחומרת המאורע הנצפה, לגודל השינוי האבסולוטי, לתופצת החשיפה שגורמת לשינוי בסיכון האבסולוטי (אם הרבה אנשים שותים אלכוהול, אז יש חשיבות רבה גם לשינויים קטנים) ועוד.
אלכוהול מסרטן ועישון מסרטן
אחרי שהבנו את הדברים החשובים, ניתן לנסות לבצע השוואה בין עישון לשתיית אלכוהול. לצורך ההשוואה, נתחיל עם הסיכון היחסי של עישון וסרטן. לשמחתנו יש לנו כמות נתונים גדולה מאוד מעשרות שנים של מחקר. אני אציג נתונים מאחד מהמחקרים החשובים בתחום העישון והסרטן (הנתונים מוצגים לפי RR ביחס לכמות העישון):

מהטבלה ניתן לראות דברים מטרידים מאוד. אם אנחנו מסתכלים על הסיכון לסרטן ריאות, ניתן לראות סיכון יחסי של 23 (מוקף באדום) לאלו שמעשנים מעל 40 סיגריות ליום! אנחנו גם רואים סיכון יחסי של פי 1.9 למקרי סרטן שמקושרים עם עישון באופן כללי (כתום) בקרב מעשני 10-20 סיגריות ליום. ניתן להתרשם מהנתונים השונים לגבי סוגי סרטן שונים, בהתאם לעוצמת החשיפה (כמות הסיגריות ביום).
מה זה אומר לנו בפועל? ראשית, זה אומר שעישון מטיס את הסיכון לסוגי סרטן רבים. לעתים במאות אחוזים ואפילו אלפי אחוזים. אבל, כמו שציינתי לפני, ללא הידיעה של כמה מקרים יש באופן כללי באוכלוסיה (סיכון אבסולוטי), לא ניתן לבצע השוואה מושלמת.
לצורך כך, עלינו להבין ״מה השכיחות של סרטן ריאות בקרב *לא מעשנים*״ ומה ״השכיחות של כלל סוגי הסרטן שעולים לאחר עישון בקרב *לא מעשנים*״. לצורך ההבנה של הקונספט הזה צריך לציין שיש סוגי סרטן רבים שמושפעים באופן ישיר מעישון. עם זאת, הם לא יופיעו באופן בלעדי במעשנים אלא גם באנשים שלא מעשנים, ולכן בשביל שנוכל לעשות השוואה ראויה, צריך להבין את השכיחות של הופעת אותם סוגי סרטן בקרב אוכלוסיה לא מעשנת.
אני חייב לציין שלא פשוט לדעת מה השכיחות האמיתית של סרטן ריאות בקרב אנשים לא מעשנים כי המספרים משתנים בהתאם לאוכלוסיות שונות אבל המספר שהתקבל הכי הרבה פעמים היה 0.5-1%. אנחנו נשתמש ב 0.75% כי זה הממוצע. זאת אומרת שהסיכון של אדם לחלות בסרטן ריאות לאורך חייו אם הוא לא מעשן הוא 0.75%. אפשר גם לתקנן לגודל אוכלוסיה ולקבל כ 1 ל 133 אנשים לערך.
אם אנחנו צריכים להעריך את הסיכון לחלות בסרטן *כלשהו* שמקושר עם עישון בקרב אנשים שאינם מעשנים, אנחנו מקבלים כמובן מספרים גבוהים הרבה יותר והם ככל הנראה באזור של 25%. זאת אומרת 1 מתוך 4 אנשים. בכל מקרה אנחנו ממש לא צריכים או יכולים לדייק לצורך הבנת הפואנטה.
כמה עישון מזיק? אם אנחנו מניחים שעישון מעלה את הסיכון לסרטן הריאות פי 20 ביחס ללא מעשנים, והשיעור הבסיסי בקרב לא מעשנים הוא 0.75 מקרים לכל 100 אנשים, אנחנו נקבל שעישון מוביל ל 15 מקרים נוספים של סרטן ריאות לכל 100 אנשים, או 1 מכל 7 אנשים שמעשן יפתח סרטן ריאות. אם באותה אוכלוסיה יש לנו מיליון מעשנים, אנחנו נצפה ל 150,000 מקרים נוספים של סרטן ריאות שיכולנו למנוע!
כמובן שאלו נתונים גסים כי אנחנו לא מתעסקים עם מידע מושלם אבל הסיכון מאוד מטריד והוא רק מתייחס לסרטן ריאות. בואו נראה מה קורה עם משקללים את כל סוגי הסרטן שמקושרים עם עישון.
כמו שציינתי לפני, אנחנו מעריכים ש 1 מתוך 4 אנשים שלא מעשן יחלה בסרטן כלשהו ששכיחותו עולה בקרב מעשנים. ציינתי לפני שבקרב אלו שמעשנים 10-20 סיגריות ליום הסיכון היחסי הוא פי 2 לערך (ראו בטבלה). זה אומר שעכשיו במקום 1 ל 4 אנחנו מקבלים 1 ל 2. רגע, אבל אם כמות העישון היא מעל 40 סיגריות ליום? אם תחזרו לטבלה אתם תראו סיכון יחסי של פי 3.2 לכלל סוגי הסרטן. מה שאומר שלפי הנתונים שציינתי, אנחנו נצפה ל 1 לכל 1.25 אנשים. אם תרצו במקום 25 מקרי סרטן ל 100 אנשים, נקבל 80 מקרים ל 100 אנשים. זאת אומרת שעישון מעלה את הסיכון בצורה קיצונית מאוד. לפחות אם הנתונים מדוייקים (והם לא תמיד אבל הם באזור).

מה בנוגע לאלכוהול?
אלכוהול מסווג לפי כמות משקאות בשבוע, כאשר ״משקה״ מכיל כ 12 גרם אלכוהול. אפשר לראות כמו מנות אלכוהול יש במגוון משקאות נפוצים:
אם נבחן את הדוח החדש, אנחנו נראה ש 7 משקאות בשבוע מעלים את הסיכון לסרטן הפה ב 40% או RR = 1.4. בקרב נשים, שתייה של 7 משקאות בשבוע מעלים את הסיכון לסרטן השד ב 10% או RR = 1.1. כבר אפשר לראות שאנחנו מדברים על סיכון יחסי משמעותית נמוך משל עישון. בנוסף, החוקרים העריכו את השינוי ברמה האבסולוטית כפי שהראתי עם דוגמת העישון. מהנתונים עולה שהסיכון האבסולוטי לגברים שלא שותים לחלות בסרטן שמושפע מצריכת אלכוהול (יש 7 סוגי סרטן כאלה) הוא כ 10% ולנשים כ 16.5%. זאת אומרת 10 מקרים ל 100 אנשים ו 16.5 מקרים ל 100 אנשים.
מה קורה לאחר שתייה של 7 משקאות בשבוע? עלייה של 1.4% בקרב הגברים ו 2.5% בקרב הנשים.
במילים אחרות, בקרב גברים נקבל 11 מקרים ל 100 אנשים ובקרב נשים כ 19 מקרים ל 100 אנשים.
מה קורה עם 14 משקאות בשבוע? גברים יעלו בעוד 1.7% ונשים ב 2.8%. זאת אומרת כ 13 מקרים ל 100 אנשים בקרב גברים וכ 22 מקרים ל 100 אנשים בקרב נשים.
אם מסתכלים ספציפית על סרטן השד בקרב נשים, ניתן לראות עלייה של 2-4% או עוד 2-4 מקרים לכל 100 אנשים שהם תוצר של שתיית אלכוהול.
השוואה מורכבת ולא ראויה
לסיכום, לא ניתן להשוות בין עישון לשתיית אלכוהול בצורה כל כך פשוטה. סוגי הסרטן שונים בחלק מהזמן והסיכון היחסי והסיכון האבסולוטי שונים מאוד. מה שכן אפשר להגיד זה שאלכוהול מסרטן כנראה גם בכמות קטנה אולם כמות המקרים המוספת לאחר שתיית אלכוהול איננה גבוהה. מאחר שהרבה אנשים שותים, אז גם שינוי שהוא יחסית קטן יכול להיות חשוב ביותר ברמת האוכלוסיה הכללית ולכן יש המלצות לצמצם צריכת אלכוהול. כמובן שהנתונים שהוצגו כאן מתייחסים לכמות אלכוהול נמוכה. צריך לזכור שיש יחס של מינון-תגובה בצריכת אלכוהול כמו בעישון סיגריות ולכן הסיכון עולה ככל שהחשיפה תהיה גדולה יותר.
חשוב לציין שבמחקרים שכאלה אנחנו דנים בקבוצות של אנשים ולא ניתן להעריך את הסיכון הפרטי של אדם ספציפי לאחר שתיית אלכוהול. אנשים שונים יראו רמת סיכון שונה בהתאם לאורח החיים שלהם ולגנטיקה שלהם. אנחנו לא ממש יכולים לנבא או להעריך את הדברים הללו בצורה מספיק טובה.
נקודה חשובה נוספת קשורה לכך שאנחנו מדברים על הערכות עם טווח טעות. המחקרים בתחום הם תצפיתיים ולא תמיד רמת הדיוק טובה מספיק. ייתכן והסיכון האמיתי שונה (לכל כיוון). כפי שציינתי, חוקרים בתחום מיומנים מאוד בתיקנונים שונים אולם לא תמיד העסק פשוט.
חלק מהערכות הסיכונים מגיעות מטווח מדידה קצר (החוקרים ציינו כ 5 שנים בדוח האלכוהול). הערכת התפלגות הסיכון היא לא תמיד אחידה לפי גיל האינדיבידואל וזה עוד משתנה ששווה לקחת בחשבון.
בשורה התחתונה, תנהגו באחריות ודעו את הגבולות שלכם.

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אתכם:
למה אנחנו צריכים מחקרי התערבות?
איך לחטב את שרירי הישבן?
מדריך דיאטה גמישה
איך להוריד שומן בטני?
מדריך חישוב הוצאה קלורית
מה לעשות כאשר המשקל תקוע?
מה ההבדל בין חיטוב לדיאטה
10 שאלות נפוצות על חלבונים
איך לרדת במשקל ובמסת השומן