האם אתם מסופקים ממסת השריר שלכם, או שלא משנה כמה תשקיעו ותתאמנו, תמיד תרצו עוד? האם אתם מוצאים את עצמכם עומדים מול המראה, מבקרים כל פגם קטן בגופכם, בשאיפה להיות יותר חטובים, יותר שריריים ויותר מושלמים? אם כן, אתם לא לבד. דיסמורפיה שרירית (הנקראת גם הפרעה דיסמורפית בשרירים) היא הפרעה נפשית קשה ומורכבת העלולה להשפיע על חייהם של רבים המתקשים להתמודד עם דימוי גוף לא מציאותי. במאמר זה נבחן את מהות התופעה, הגורמים לה והשפעותיה, וכיצד ניתן להתמודד איתה בצורה נכונה ומקצועית.
תוכן המאמר
מהי דיסמורפיה שרירית?
דיסמורפיה שרירית היא סוג של הפרעת גוף דיסמורפית. הפרעת גוף דיסמורפית מאופיינת בעיסוק קיצוני במראה החיצוני של האדם ובמחשבות חודרניות שחוזרות על עצמן בנוגע לפגמים דמיוניים במראה החיצוני, שבמציאות אינם קיימים או שהם מאוד מינימליים. ההפרעה משפיעה באופן קיצוני על הדימוי העצמי של האדם וגורמת לו לחרדות ולדאגות הנוגעות למראה הגוף שלו. ההערכה היא שהפרעת גוף דיסמורפית משפיעה על כ- 2.9% מהאוכלוסייה הכללית.
דיסמורפיה שרירית מוגדרת כ“התעסקות של האדם ברעיון שגופו קטן מדי או לא מספיק חטוב או שרירי”. ההפרעה מובילה לעיוות של דימוי גוף, שגרת פעילות גופנית מופרזת וקיצונית, אכילה מופרעת המוכוונת לפיתוח מסת שריר, ומגבירה את הסיכוי להשתמש בסמים לשיפור המראה והביצועים כמו סטרואידים אנבוליים. אנשים הסובלים מדיסמורפיה שרירית מדווחים לעתים קרובות כי הם מאבדים תחושת שליטה על התנהגויות אלו. ההפרעה קיבלה ביטוי מחקרי ראשון בתחילת שנות ה-90 על ידי החוקר Pope ועמיתיו, שם הם כינו אותה “אנורקסיה הפוכה”, שכן ההתמקדות היא בהפיכתו של האדם לחטוב ושרירי יותר לעומת רזה ודק יותר. בעוד שההפרעה מאפיינת בעיקר גברים, ישנן עדויות מחקריות המעידות כי גם נשים עלולות לסבול מההפרעה.

דיסמורפיה שרירית והשפעתה על האדם
לדיסמורפיה שרירית יש השפעות מרחיקות לכת על איכות החיים, הבריאות, והפעילות היומיומית של האדם. ההשפעות הללו מתפרסות על פני מספר תחומים: פיזי, פסיכולוגי, יחסים אישיים, וכלכליים.
השפעות פיזיות: דיסמורפיה שרירית יכולה לגרום למגוון בעיות פיזיות. אנשים הסובלים מההפרעה נוטים לבצע אימונים אינטנסיביים וקשים, מה שעלול להוביל לעייפות מתמדת ולפציעות שרירים כמו קרעים, מתיחות ודלקות. בנוסף, הדגש על תזונה עשירה בחלבונים והגבלת קבוצות מזון אחרות יכולים להוביל לחוסרים תזונתיים חשובים, כולל ויטמינים ומינרלים חיוניים.
השפעות פסיכולוגיות: ההיבטים הפסיכולוגיים של דיסמורפיה שרירית כוללים מגוון השפעות שליליות. אנשים עם דיסמורפיה שרירית רואים את גופם כפחות שרירי ממה שהוא באמת, והעיוות בתפיסת הגוף גורם לתחושות חזקות של אי שביעות רצון וחוסר ביטחון. הלחץ המתמיד לשפר את המראה החיצוני ולשמור על שגרת אימונים קפדנית יכול להוביל לתחושות של דיכאון וחרדה, כאשר החשש המתמיד מכישלון או מחוסר יכולת לעמוד בסטנדרטים האישיים מגביר תחושות אלו. בנוסף, אנשים עם דיסמורפיה שרירית עלולים לפתח התנהגויות כפייתיות כמו בדיקות חוזרות מול המראה, מדידות תכופות של חלקי גוף והתעסקות יתרה וקיצונית בתפריטים ובתוכניות אימונים.
השפעות על יחסים אישיים: לדיסמורפיה שרירית יש השפעות שליליות גם על יחסים בין-אישיים. העיסוק האובססיבי במראה החיצוני יכול להוביל לבידוד חברתי, כאשר האדם מתרחק מחברים ומשפחה בשל הצורך להתמקד באימונים ותזונה. בנוסף, הבושה מהמראה החיצוני או הפחד מדחייה יכולים להוביל לקשיים ביצירת קשרים אינטימיים או בשמירה עליהם. האובססיה למראה החיצוני עלולה לפגוע גם בתפקוד המיני ובביטחון העצמי ביחסים.
השפעות כלכליות: לדיסמורפיה שרירית עלולת להיות השפעות כלכליות משמעותיות שיכולות להכביד על האדם בצורה ניכרת. אנשים הסובלים מההפרעה נוטים להוציא סכומים גדולים על מנויים בחדרי כושר, ציוד אימונים יקר, דיאטות מיוחדות ותוספי תזונה. כאשר האדם מרוכז באופן אובססיבי במראה החיצוני שלו, הוא עלול להזניח את הקריירה שלו, מה שמוביל לאובדן הכנסה. בנוסף, השימוש בסטרואידים אנבוליים, שכרוך בעלויות גבוהות, מהווה סיכון כלכלי ומשפטי נוסף. השגת סטרואידים אלה באופן לא חוקי עלולה להוביל להוצאות נוספות ולסיכונים משפטיים, מה שמעמיד את הפרט במצבים מסוכנים מבחינה כלכלית ומשפטית. יתרה מכך, הטיפולים הרפואיים הנדרשים כדי להתמודד עם תופעות הלוואי של הסטרואידים מוסיפים לעומס הכלכלי.

גורמי הסיכון
כמו כל הפרעה נפשית אחרת, גם כאן מדובר בשילוב של גורמים תורשתיים (גנטיים) וסביבתיים. הבנה של גורמי הסיכון יכולה לעזור לזהות ולתמוך באנשים הנמצאים בסיכון לפתח דיסמורפיה שרירית. מחקרים מדגישים את גורמי הסיכון הבאים:
מדיה חברתית: המדיה החברתית מהווה גורם משמעותי בהתפתחות דיסמורפיה שרירית. החשיפה התמידית לסרטונים ולתמונות של גברים עם גוף מושלם ושרירי יוצרת לחץ גבוה לשמור על אידיאל גוף לא ריאלי. הפרסומות, הפוסטים ברשתות החברתיות והדמויות בתקשורת מציבים סטנדרטים גבוהים מאוד, שבמציאות קשה עד בלתי אפשרי להגיע אליהם. הגברים מרגישים צורך להדמות לאותם אידיאלים ומתחילים להתעסק באופן אובססיבי במראה החיצוני שלהם ובפעילות גופנית מוגזמת.
התאמה לסטראוטיפ הגברי: הציפיות החברתיות מגברים, כגון דומיננטיות ונראות מרשימה, עלולה לדחוף אנשים לשאוף לפתח גוף שרירי וחטוב באופן קיצוני. הרצון להתאים לנורמות חברתיות אלו עלול להוביל לעיסוק יתר בפעילות גופנית אינטנסיבית, תזונה קפדנית ולעיתים גם שימוש בסטרואידים אנבוליים. גברים רבים מרגישים שעליהם להוכיח את גבריותם באמצעות גופם, מה שמוביל לתפיסות גוף מעוותות ולהתעסקות אובססיבית במראה החיצוני. המדיה החברתית והתרבות הפופולרית מציגות דמויות גבריות אידיאליות, מה שמחזק את הלחץ לעמוד בסטנדרטים אלו. התאמה לסטראוטיפ הגברי עלולה לגרום ללחץ, חרדה ותחושת אי שביעות רצון מתמדת.
ערך עצמי נמוך: ערך עצמי נמוך הוא גורם סיכון משמעותי להתפתחות דיסמורפיה שרירית. גברים בעלי ביטחון עצמי נמוך מחפשים הערכה עצמית וחיזוק דרך המראה החיצוני שלהם, ומאמינים שגוף שרירי וחטוב יעלה את ערכם בעיני עצמם ובעיני אחרים. התעסקות אובססיבית בשיפור המראה החיצוני מתוך תקווה לזכות בהכרה והערכה יכולה להוביל להתפתחות דיסמורפיה שרירית. כאשר המראה החיצוני הופך למדד העיקרי לערכם העצמי, גברים אלה עלולים לפתח התנהגויות קיצוניות כמו אימונים אינטנסיביים ותזונה מוגזמת, מה שמחמיר את ההפרעה ואת השלכותיה על בריאותם הפיזית והנפשית.
העדפה מינית: הלחצים החברתיים בקהילה הגאה משחקים תפקיד חשוב בהתפתחות דיסמורפיה שרירית. גברים הומוסקסואלים עשויים להיות מודעים יותר למסת השריר שלהם בהשוואה לעמיתיהם ההטרוסקסואלים, זאת בשל הלחצים החברתיים והתרבותיים בתוך הקהילה ההומוסקסואלית לשמור על גוף שרירי וחטוב. הלחצים האלו יכולים להוביל לפיתוח דיסמורפיה שרירית, כאשר גברים הומוסקסואלים מרגישים צורך להתאים את עצמם לאידיאל היופי הגברי הנפוץ בקהילה. עם זאת, הלחצים החברתיים להשגת גוף שרירי קיימים גם בקרב כלל הגברים, ללא קשר לנטייתם המינית.
בריונות וטראומות עבר: חוויות בריונות וטראומות מיניות מהוות גורם סיכון משמעותי להתפתחות דיסמורפיה שרירית. גברים שעברו בריונות ופגיעה מינית בילדותם מפתחים רצון לחזק את עצמם פיזית כדי להרגיש מוגנים יותר. פיתוח גוף שרירי וחטוב נתפס בעיניהם כדרך להגן על עצמם ולהפחית את הסיכוי לבריונות ופגיעה עתידית. הלחץ להגן על עצמם יכול להוביל להתעסקות אובססיבית בפיתוח השרירים.

טיפול בהפרעה
הטיפול בדיסמורפיה שרירית כולל בדרך כלל גישה משולבת של טיפול פסיכולוגי ותרופתי. מבחינה פסיכולוגית, הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT) נמצא כאחד הכלים היעילים ביותר, בו המטפל מסייע למטופל לזהות ולשנות דפוסי חשיבה והתנהגות מעוותים, להיחשף באופן מבוקר למצבים שמעוררים חרדה ולמנוע תגובות טקסיות כמו אימונים מופרזים ובדיקות גוף תכופות. כמו כן, CBT מסייע בחיזוק ההערכה העצמית ובניית ביטחון עצמי שאינם קשורים למראה החיצוני. מבחינה תרופתית, השימוש בטיפול תרופתי נעשה במטרה להפחית את הסימפטומים של ההפרעה על ידי השפעה על מערכות כימיות במוח.
חשוב להדגיש שרק רופא, פסיכולוג או פסיכיאטר מוסמכים להמליץ על טיפול תרופתי, וזה לא משהו שמאמנים יכולים להמליץ עליו או לקבל החלטה לגביו בעצמם. טיפול משולב, המשלב טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עם טיפול תרופתי, מציע גישה מקיפה המסייעת להפחתת הסימפטומים ולשיפור איכות החיים של המטופלים.
דרכי מניעה והתמודדות
זיהוי מוקדם של דיסמורפיה שרירית חשוב הן למתאמנים והן למאמני כושר, כדי להתמודד עם הבעיה בצורה היעילה ביותר. הנה כמה דרכים שבהן מתאמנים יכולים לזהות תסמינים אצל עצמם, וכיצד מאמני כושר יכולים לזהות תסמינים אצל המתאמנים שלהם.
איך מתאמנים יכולים לדעת אם יש להם את ההפרעה:
- עיסוק יתר במראה החיצוני: בדיקות תכופות במראה, בחינה בלתי פוסקת של גודל השרירים, ודאגה בלתי פוסקת למראה החיצוני.
- חוסר שביעות רצון מתמשך: תחושת חוסר שביעות רצון מתמדת מהגוף, גם אחרי שינויים משמעותיים באימונים ובתזונה. תחושה שגודל השרירים לעולם אינו מספיק ושצריך לשפר עוד.
- התנהגות כפייתית: השקעת זמן מופרז באימונים, לעיתים על חשבון פעילויות אחרות חשובות. תזונה קפדנית בצורה מוגזמת, כולל דיאטות קיצוניות ושימוש מוגזם בתוספי מזון.
- השפעה על איכות החיים: הימנעות מפעילויות חברתיות או מקומות ציבוריים בגלל חוסר שביעות רצון מהמראה, ותחושת חרדה או דיכאון עקב מחשבות על הגוף והמראה.
- תסמינים פיזיים ונפשיים: פציעות חוזרות עקב אימונים אינטנסיביים מדי. תחושת לחץ, חרדה או דיכאון הקשורים למראה ולגוף.
- שימוש בסמים: רצון עז להשתמש, מחשבות אובססיביות על שימוש, או שימוש בסמים לא חוקיים כמו סטרואידים אנבוליים.
איך מאמני כושר יכולים לזהות את ההפרעה:
- זיהוי עיסוק יתר במראה: מתאמן שמבלה זמן רב מול המראה בחדר הכושר ובוחן את גופו בצורה אובססיבית. שאלות חוזרות ונשנות על גודל השרירים ומראה הגוף.
- התרכזות מוגזמת באימונים: מתאמן שמבצע אימונים מרובים מדי יום, לעיתים בצורה מופרזת ולא בריאה. חוסר נכונות להקשיב להמלצות להפחתת העומס או מנוחה.
- תזונה לא מאוזנת: שינויים דרסטיים בתזונה, שימוש קיצוני בתוספי מזון. תזונה קפדנית מדי, שיכולה להיות מזיקה לבריאות הכללית והופכת לאובססיבית.
- השפעה על חיי היום יום: מתאמן שמבטל מפגשים חברתיים או נמנע ממצבים חברתיים בגלל חוסר שביעות רצון מהמראה. מתאמן שמביע תחושות חרדה או דיכאון סביב נושא המראה והגוף.
- פציעות חוזרות: מתאמן שסובל מפציעות חוזרות ונשנות עקב אימונים אינטנסיביים מדי. תחושת תשישות או עייפות מתמדת כתוצאה מהעומס הפיזי.
- סמים משפרי ביצועים: שימוש או רצון עז להשתמש בחומרים אסורים כמו סטרואידים אנבוליים.
דרכי פעולה מומלצות:
שיח פתוח והפניה לאיש מקצוע מוסמך בתחום בריאות הנפש:
- מתאמנים יכולים לדבר עם מאמנים, חברים, משפחה או קרובים אחרים על תחושותיהם. כך או כך, יש לפנות לתמיכה מקצועית וטיפול אצל פסיכולוג קליני ו/או פסיכיאטר בלבד.
- מאמנים יכולים ליזום שיחות פתוחות עם מתאמנים שמראים סימנים לדאגה מוגזמת, ולהמליץ להם ברגישות ובעדינות לפנוש לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש – פסיכולוג קליני ו/או פסיכיאטר בלבד.
איזון בתוכנית האימונים:
- בניית תוכנית אימונים מאוזנת ובריאה שלא מתמקדת רק במראה ובגודל השרירים, אלא גם בהנאה ושיפור הבריאות הפיזית והנפשית.
סיכום דיסמורפיה שרירית
דיסמורפיה שרירית היא הפרעה קשה שפוגעת משמעותית באיכות החיים של הסובלים ממנה. עם זאת, אפשר לטפל בה ולהשיב את הבריאות הנפשית והפיזית למסלולה. קל מאוד ליפול לצד האפל של הנראות החיצונית ולהתמכר למרדף הבלתי נגמר אחרי גוף מושלם, אך חשוב לזכור שהמטרה בעולם הכושר היא להיות הגרסה הטובה והבריאה ביותר של עצמך. עם התמדה, תמיכה מתאימה וטיפול נכון, אפשר להתמודד עם הדיסמורפיה השרירית ולשמור על איזון בין שאיפה למצוינות פיזית לבין שמירה על בריאות הנפש והגוף.
רוצים ללמוד לעומק על הפסיכולוגיה של הספורט? הצטרפו לקורס המקיף ביותר בארץ בנושא. פרטים נוספים בקישור.
מאמרים נוספים שיכולים לעניין אתכם:
10 שאלות נפוצות על חלבונים
מדריך חישוב הוצאה קלורית
מה לעשות כאשר המשקל תקוע?
מה ההבדל בין חיטוב לדיאטה
מדריך לכמות סטים שבועית לבניית שרירים
רוצים להגדיל את שרירי התאומים?
מאמר על הצורך במאמץ בתוך האימון
מאמר על כמות אימונים שבועית