מה הופך מבנה גוף גברי לאטרקטיבי? זו שאלה שמסקרנת תרבויות כבר אלפי שנים, אבל באופן מפתיע המדע חקר אותה הרבה פחות ממה שאולי נדמה לנו. בעוד שנשים נמדדו לאורך השנים לפי יחס מותן – ירך, משקל או אחוזי שומן, הגבר נותר לרוב מחוץ למשוואה המחקרית. האם מה שקובע את רמת המשיכה הוא מבנה גוף גברי בצורת V עם כתפיים רחבות ומותן צרה? או אולי דווקא אחוז שומן נמוך במיוחד? ואולי בכלל מדובר במדד פשוט כמו BMI?
מחקר חדש, שבחן את הנושא מזווית אבולוציונית ייחודית, ניסה לזקק את התשובה באמצעות גישה חדשנית: שימוש בצילומי דקסה בשחור לבן שמראים את הגוף בלבד, בלי פנים, שיער, צבע עור או סימנים מזהים אחרים. כך הצליחו החוקרים להתמקד בשלושה פרמטרים מרכזיים בלבד:
- אחוז שומן גוף (BF)
- BMI (מדד מסת גוף)
- יחס כתפיים-מותן (SWR)
ודרך מדידת הפרמטרים הללו, ניתן להסיק על הקשר בין מבנה גוף גברי לרמת האטרקטיביות.
מה עשו במחקר?
במחקר השתתפו 283 גברים ונשים משלוש מדינות: סין, ליטא ובריטניה. כל אחד מהם קיבל 15 תמונות דקסה שהכילו שילובים שונים של אחוזי שומן (מ 5.9% עד 37.2%) ויחס בין רוחב הכתפיים למותן (מ 1.48 עד 1.7). החוקרים ביקשו מהנבדקים לסדר את התמונות מהכי אטרקטיבי להכי פחות. הרעיון היה לבחון אם יש דפוס אוניברסלי או שמדובר בתפיסה תרבותית שונה ממדינה למדינה. התהליך היה אישי ומבוקר בלי אפשרות להשוות עם אחרים.
הממצאים היו מעניינים מאוד
ממצאי המחקר הראו מתאם גבוה מאוד בין דירוגי הגברים לדירוגי הנשים מה שיכול לרמוז על הסכמה טובה בין הגברים והנשים שדרגו, עם זאת לא בוצע ״מבחן הסכמה״ ספציפי.
מבחינת מדד האטרקטיביות, התוצאות הראו תמונה מאוד ברורה כאשר מתבוננים על כלל המדגם. הגוף שנתפס כהכי אטרקטיבי היה עם 13-14% שומן. כלומר, לא נמצא יתרון לאחוז שומן נמוך באופן קיצוני או למראה רזה במיוחד וככל שאחוז השומן עלה, כך דירוג האטרקטיביות היה נמוך יותר.
האפקט היה גדול יותר במדינות כמו סין וליטא ובבריטניה ההבדל בין אחוז שומן מאוד נמוך לטווח של 13-14% היה קטן יותר אך רמת דירוג האטרקטיביות ירדה ככל שאחוז השומן עלה.
כאשר בדקו את BMI, שוב הופיעה אותה המגמה, הציון הכי גבוה לאטרקטיביות היה בטווח 23-26. סין וליטא היו באזור של 23 ואילו בריטניה באזור 26.
בכל מה שקשור ליחס בין רוחב כתפיים למותן, נמצא פיק באזור יחס של 1.56-1.57 (מבנה יותר V) בליטא וסין אך יחס זה היה רועש והסביר פחות טוב את הנתונים מאשר מדידת אחוזי שומן ו BMI. בבריטניה הקשר היה מעט חזק יותר אולם גם כאן, בבחינת אינטרקציה עם מדדים אחרים נמצא שההשפעה הייתה קטנה מאוד, והרבה פחות משמעותית מאחוז השומן או ה BMI.
מה המחקר מספר לנו?
המחקר בחן מהם הגורמים המרכזיים המשפיעים על תפיסת אורקטיביות של מבנה גוף גברי. התוצאות היו עקביות עם מחקרים קודמים והראו בצורה די ברורה שהמשתנה הדומיננטי ביותר הוא אחוזי השומן, ולא מבנה גוף גברי בצורת V.
בכל שלוש המדינות נמצא קשר בין אטרקטיביות לבין אחוזי שומן ו BMI. עם זאת, כאשר נבדק מודל שבו שולבו גם אחוזי השומן וגם יחס כתפיים – מותן, התברר כי בסין ובליטא השפעת היחס לא הייתה מובהקת, ובבריטניה אמנם שני המשתנים נמצאו מובהקים, אך השפעת אחוזי השומן הייתה חזקה בהרבה. למעשה, ההעדפה ליחס כתפיים – מותן גבוה יותר נבעה כנראה מהעובדה שירידה באחוזי השומן מצרה את המותניים, מה שמעלה באופן יחסי את היחס בין הכתפיים למותניים.
לפי המחקר, מבנה הגוף האטרקטיבי ביותר היה בטווח של כ 13-14% שומן, עם BMI שבין 23 ל 26 (תלוי במדינה). בסין וליטא הנטייה הייתה להעדיף BMI נמוך יותר (סביב 23), בעוד בבריטניה ה BMI המועדף היה מעט גבוה יותר (כ 26). נראה שאחוזי השומן הללו נמצאים מעט גבוה יותר מאשר אחוזי השומן שאולי חלק גדול מהגברים חושבים שאטרקטיבי. ייתכן שמהיבט אבולוציוני, רמות השומן שנמצאו הכי מושכות לגברים קרובות מאוד לרמות שנחשבות אופטימליות יותר מבחינת בריאות ואריכות חיים אולם אני לא בטוח שהמידע בנושא זה מספיק חזק ולכן צריך להזהר עם ההנחה הזאת. עם זאת, שווה להציץ במגבלות המחקר לפני שקופצים למסקנות מרחיקות לכת.
ממצא חשוב נוסף הוא שהעדפות אלה לא השתנו בין נשים לגברים. שני המינים דירגו באופן כמעט זהה את אותן רמות שומן וה BMI כאטרקטיביות ביותר. הדבר דומה לממצאים על משיכה נשית, שגם שם נמצא שאחוזי שומן הם משתנה מרכזי יותר מצורת הגוף (יחס מותן – ירך).
מגבלות המחקר
החוקרים השתמשו בתמונות דקסה בשחור לבן שמבודדות את הגוף עצמו, בלי פנים, עור או פרטים מזהים. אמנם זה אפשר להקטין את ההשפעה של משתנים מסוימים (כמו גיל, צבע עור או שיער), אבל יצר הקשר מלאכותי יחסית שאינו משקף את המציאות היומיומית שבה אטרקטיביות כוללת מכלול רחב יותר של דברים. קשה גם לדעת האם הערכת אחוזי השומן של דקסה תואמת את המציאות מאחר שלמכשיר יתכנו סטיות.
בנוסף, נבדקו רק שלושה פרמטרים מוגדרים באוכלוסייה יחסית מצומצמת (סטודנטים), ולכן לא ניתן להסיק מכך על קבוצות גיל אחרות או על תרבויות נוספות.
חשוב לזכור שתפיסת אטרקטיביות היא נושא מאוד מורכב ולכן היתרון של המחקר הנוכחי (ניטרול משתנים) הוא גם החסרון שלו. מאחר שמאוד קשה לבצע מחקרים נקיים מהטיות, צריך לקחת את המחקר הנוכחי בקונטקסט המתאים ולזכור שהוא חלק מפאזל ספרותי רחב.
רוצים לשדרג את הגוף שלכם? בואו לסדנה המדעית לירידה במשקל וחיטוב הגוף.
